מה עושים במקרה שהשוכר לא יוצא מהדירה?
לאור ריבוי המקרים של שוכרים המסרבים להתפנות מהנכס, הבאתי בקצרה הסבר על הליך משפטי בשם ״תביעה לפינוי מושכר״ – הליך שהינו פשוט ומהיר יחסית להליכים רגילים.
הקשר בין המשכיר לבין השוכרים מוסדר בהסכם השכירות אשר נערך וכפוף לחוק החוזים. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם מתרחשות הפרות יסודיות של ההסכם, והמשכיר אשר בזמן זה ניזוק/מפסיד כסף מנוע מלבצע כל דין עצמי ו/או להפעיל כוח לפינוי השוכר הסרבן. מניעה זו מוגדרת וכתובה בחוק המקרקעין, יתרה מזו, גם במידה וצוין בהסכם כי מותר, עדיין האיסור יחול, והמשכיר אשר יפעל בניגוד להוראות החוק עלול לבוא בדין.
בכדי לתת פתרון לבעיה זו, ולהימנע מהליכים משפטיים רגילים אשר יכולים להתארך לכדי שנים (!) ומכיוון שהתופעה של דייר סרבן נפוצה יותר ויותר, המחוקק יצר הליך בשם ״תביעה לפינוי מושכר״. הליך זה נועד לטיפול בדייר אשר לא עומד בהתחייבויותיו על פי הסכם השכירות, כגון: אי תשלום, נזק לנכס, מטרד לסביבה, סירוב להתפנות בסיום תקופת השכירות ועוד.
״תביעה לפינוי מושכר״:
תיקון מס' 3 שנעשה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 בשנת 2008, קובע הוראות מפורשות לגבי הליך של פינוי שוכר. מגישים כתב תביעה מפורט עם על הטיעונים ועובדות המקרה בצירוף מסמכים תומכים. לשוכר ניתנים 30 ימים להגשת כתב הגנה שלאחריו בית המשפט יקבע מועד לדיון בהקדם, ותוך 14 ימים ממועד הדיון, תתקבל החלטה. בהחלטה בית המשפט נותן צו לפינוי השוכר. לביצוע הצו יש צורך בפנייה נפרדת ללשכת הוצאה לפועל.
יוער, כי במסגרת הליך פינוי המושכר, לא ניתן לתבוע הפסדים ונזקים, אלא רק את פינויו של השוכר.
לסיכום: מדובר בהליך מהיר ויעיל, שיכול לתת מענה למקרים רבים של דייר סרבן, הליך אשר יכול ויגמר תוך תקופה של מספר חודשים, בניגוד להליך משפטי רגיל שיכול לארוך גם שנים.
על אף הפשטות והיעילות של ההליך, בל נשכח כי מדובר בהליך משפטי, הליך שיש בו מורכבות וקיים צורך בידע והכרה מעמיקה עם החוק והפסיקה. משכך, ממליץ להיוועץ בעו״ד אשר בקיא בתחום.